052.4624886

בואו נדמיין רגע עתיד שבו תעשיית העיצוב והמיתוג גילתה את הקונספט של אהבת חינם. הנה 9 דברים שקורים בעתיד הזה: 1. איש קריאייטיב מעלה סקיצה/פרוייקט שהושלם לקבוצה, קולגות מפרגנים לו במקום לחפש בזכוכית מגדלת איפה הפונט לא יושב טוב. 2. ג'וניור שואל שאלת קיטבג, מעצבים ותיקים עונים לו בסבלנות במקום לגלגל עיניים בתגובות. 3. מישהו לוקח ״השראה״ מהקריאייטיב שלך, ו... נותן קרדיט. 4. ממתגים מקשיבים לסיפור ולערכים של הלקוח, זוכרים שהם יוצרים למותג ולא לעצמם ולא דוחפים בכוח מינימליזם מנוכר רק

ממשיכה בסדרת הפוסטים ״א׳-ב׳ של מיתוג, עיצוב ואתרים״ (בעיקר Wix) - תובנות, טיפים והמלצות שניתן ליישם בקלות. בכל פוסט אני נוגעת בנושא אחר מתוך ה-א’-ב’. היום נ׳ - ניימינג (שיום). יש 3 התלבטויות עיקריות שפוגשות כל מי שצריך למצוא שם לחברה או עסק - האם לעשות שם באנגלית או בעברית, האם לבסס אותו על שם הפרטי או ללכת לכיוון אחר והאם לשלב רמז לתחום העיסוק או לבחור במשהו נייטרלי . 1. עברית או אנגלית? איפה נמצא הלקוח שלכם? אם הפעילות היא מקומית לחלוטין (חנות פיזית, שירות בארץ בלבד), כדאי

מכירים מעצב גרפי? רוצים לחשמל אותו בלי לגעת, כשכאב חד ניכר על פניו, כולו מתעוות ונופל לרצפה, שבור? תקראו לו גרפיקאי. אבל רק אם אין לכם לב. פעם, לפני הרבה שנים, כשכל הכוכבים היו קרובים לכדור הארץ והאירו לגרפיקאי שצייר על קירות של המערה... פעם כל מי שעיצב, מי ששילב מילים, סמלים ותמונות, היה גרפיקאי. אבל העולם השתנה, התפקידים התרחבו והסטנדרטים עלו, המונחים השתנו. בוודאי שמתם לב שאין יותר ספרים, יש רק מעצבי שיער ואין יותר כבאים, יש לוחמי אש. מה שקורה עם ההגדרות בעולם של עיצוב גר