דברים שלא מדברים עליהם
- giraffic
- לפני 10 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בעולם של עיצוב גרפי - גם של מוצרי דפוס וגם הדיגיטלי - אין טאבו של ממש, אבל יש דברים שלא מדברים עליהם.
אחד מהם הוא מינימליזם (Minimalism).
מינימליזם מתאפיין בניקיון, בהירות, דיוק ומיקוד. זה אומר - שימוש במעט צבעים, טיפוגרפיה ברורה, הרבה חללים לבנים או משטחי צבע אחידים וצמצום כללי רק למה שבאמת נחוץ.
המינימליזם מעודד להוריד כל אלמנט מיותר, להימנע מהסחות דעת ולהביא את הצופה ישירות למהות.
זה אחד הסגנונות שהפכו לפופולריים במיוחד בעשור האחרון - ולא סתם טרנד חולף, אלא סטנדרט עיצובי חדש.
אבל לצד היתרונות, יש בו גם אתגר. לפעמים נוצרת תחושה שזו כבר התמכרות לפשטות יתר, יש נטייה לחשוב ששימוש במינימום של מינימום היא תמיד הפתרון.
כאילו כמה שפחות תמיד עדיף, כברירת מחדל. בפועל, במותגים או מוצרים שדורשים קצת אופי או הבעה, עיצוב מינימליסטי מדי עלול להרגיש חסר חיים או אפילו משעמם.
הבעיה היא שזה לא תמיד נאמר בקול רם, כי המינימליזם הפך למילה נרדפת ל״עיצוב מקצועי״ או ״עדכני״. אבל לעיתים נרגיש שחסר משהו חוויתי או אנושי, ורק אם היו שם אלמנטים שימלאו את החלל הקר והריק הזה… טיפת צבע… משהו...
הפשטות שיכולה להחמיץ את המהות
האם מינימליזם בעיצוב תמיד טוב? או שהוא לפעמים משדר חוסר חיים או בכלל דלות?
בעולם העיצוב הוא הפך למגה טרנד, אבל האם כל מה שפשוט באמת מלא במשמעות?
במינימליזם אנחנו מוצאים עיצוב שמפשט עד להעלמות ה״רעש״. עיצוב נקי, מסודר, שנוגע בתמצית. זה עובד נהדר כשצריך שקט, בהירות ופוקוס. אבל מה קורה כשעיצוב צריך לשדר רגש? לא כל סגנון דורש את אותה בהירות, לא כל עיצוב חייב להעביר מסר של נקיון.
לפעמים הפשטות מחמיצה את מה שיכול להוסיף חיים ונשמה לעיצוב. כל צבע, טיפוגרפיה או תמונה שלא מתאימים לקוד המינימליסטי, נתפסים כעוד ״שכבת רעש״. לכן המינימליזם לעיתים מרגיש כמו חיפוש אחרי פתרון ״אידיאלי״ לכולם, אבל מה אם זה גורם לעיצוב להיראות חסר אופי? דומה לכולם? מאבד משמעות? חלול?
בסוף, עיצוב לא צריך רק להיות ברור, הוא צריך גם לשדר משהו שלא תמיד אפשר לומר במילים. אולי הפשטות לא תמיד מביאה את המשמעות. אולי יש מקום לאתגר את המינימליזם, לתת לו עוד ״הומור״ או ״אופי״, לשלב את העומק של התחושות האנושיות, ולהפוך את כל הניקיון הזה ליותר חי.
מינימליזם יכול להיות מצוין, אבל הוא לא מושלם לכל אתגר עיצובי. יש בו הרבה כוח, אבל לפעמים דווקא ״הכאוס״ בעיצוב יוצר משהו אמיתי.
אזזז תנו מקום לאופי, לתחושות ולרגעים ששוברים את הכללים ומעניקים משמעות אמיתית.
האם המינימליזם מתאים לכם, יושב לכם טוב בעין או שמא חסר בו מה שאתם מחפשים בעיצוב?
תגובות