האנשים מאחורי העיצובים, נא להכיר את הטיפוסים

גם בעונה החמה, כולנו משתדלים לשמור על קור רוח (גם כשהמחשב מתחמם), לחלק מאיתנו קשה להתרכז. החלטתי שזה הזמן המתאים כדי להציג לכם 9 סוגי מעצבים.

כי כל מעצב זה עולם ומלואו, יש מי שעושה את הפרויקט קליל כמו בריזה של קיץ,  יש גם מי שמזכיר הפסקת חשמל פתאומית או מבשל אותך על אש קטנה…

אז, תכירו את החבורה:

השתלטן

המעצב הזה תמיד צודק, הוא יודע יותר מכולם, ולא חשוב אם זה רלוונטי או לא. ״אם אני אומר שזה ככה, זה ככה!״. אף פעם לא משנה את דעתו, לא משנה מה, כי הוא תמיד טוען שהוא יודע מה הכי טוב, וגם לא סובל שמישהו יערער על זה. הלקוח, לדעתו ״לא מבין כמה זה טוב לו!״

הזורם

אם הלקוח רוצה לשים בלוגו פיל ירוק עם קסדה, הוא יגיד: ״תשמע, יש בזה משהו!״כל רעיון הוא גאוני בעיניו או לפחות מדליק ושווה לתת לו הזדמנות. הוא לא מתווכח, פשוט זורם עם הכל. הוא בעד כל כיוון - גם אם הוא לא הגיוני, הוא מעודד ״ואי, אתה צודק, זה בדיוק מה שחיפשנו!״

הפסיכולוג

שני שליש מהפגישה איתו - שיחה על הילדות של הלקוח, רק שליש על העסק .

״כדי ליצור לוגו טוב, אני חייב להרגיש את הנשמה שלך״. בסוף יוצא לוגו מהמם… אבל אתה לא בטוח אם היית אצל מעצב או בטיפול רגשי.

הממציא

המעצב שתמיד שואל: ״אבל למה לעשות את זה כמו כולם?״ כי הוא לא כמו כולם ולא רוצה כמו כולם.

הוא לא מחפש עוד גרסה יפה, הוא רוצה להמציא מחדש את החוקים ואת הגלגל.

זה יכול להיות לוגו שעובד רק הפוך, קטלוג שפותחים מהעמוד האמצעי או אתר שאין בו בכלל תפריט, כי ״זה יגרום לאנשים לחפש, והחיפוש הוא חלק מהחוויה״.

הלקוחות שלו לפעמים מתאהבים ברעיון, לפעמים נבהלים… אבל הוא תמיד בטוח: ״אם זה לא מפתיע, זה לא מעניין״.

הטיפוגרף

המעצב שחי ונושם פונטים, אבל לא סתם, מבחינתו, בחירת הפונט היא אמנות גבוהה.

הוא מזהה מרחוק אם זה Heebo או Roboto, יכול לנהל ויכוח של שעה על למה Helvetica יותר טובה מכל מה שהגיע אחריה. מוכן להרוג את מי שעיצב את Comic Sans.

נושם במרווח בין האותיות, בעיניו הוא לא פרט טכני או שולי, אלא ,״הדבר החשוב ביותר״. 

המינימליסט

חושב שהכל צריך להיות אויר ונשימה. אוהב לבן. הרבה לבן. לבן על לבן (;

לוגו? נקודה שחורה קטנה בפינה. פוסטר? שני קווים אלכסוניים ולבן מסביב. ״פחות זה יותר״ ו״יש פה יותר מדי, אני נחנק״.

הלקוח אומר ״אבל איפה התוכן?״ והוא עונה כמו צ׳אט gpt ש״המסר נמצא בשקט שבין האלמנטים״.

הסופרמן

המעצב שמקבל את כל הפרויקטים ברגע האחרון ומסוגל להוציא אותם תוך שעות. הוא תמיד בספק אם יספיק, אבל איכשהו, שבריר שניה לפני הדדליין (שזה הרבה פעמים ״אתמול!״), הוא יודע להפעיל קסמים של כוחות על. ״אני הרבה יותר קריאטיבי במצבי לחץ, בדקה ה-90!״

השמרן

המעצב שנשאר נאמן לעיצוב של שנות ה-90 המוקדמות, מאמין ש ״הסטנדרטים הישנים היא הדרך היחידה לשמור על קווים יציבים״ וגם ש״רוב העיצובים של פעם יותר איכותיים, כמו יין טוב״. 

לא משנה מה קורה עכשיו בעולם, הוא תמיד יגיד: ״זה לא מיושן, זה קלאאאסי.

המודרני

המעצב שבדיוק יצא מהמעבדה של העתיד. הוא בוחן כל עיצוב במבט עתידני, ולרוב כל עיצוב בעיניו ״כבר לא עדכני״, גם זה שעשה בעצמו לפני חודש בלבד.

כל עבודה שלו כוללת אפקטים של אורות ניאון והשתקפויות שנראות כאילו יצאו מתוך סרט מדע בדיוני. ״אם זה לא כולל אינטרפולציה של מציאות מוגברת, זה לא שווה את הזמן!״

אם תשאלו, איזה טיפוס אני, אגיד שקצת מכל אחד, זה משתנה, תלוי בפרויקט וביום 😉

עם איזה טיפוס יצא לך לעבוד והאם אהבת את החוויה?