״פליירים כבר לא עובדים, נכון?״

בשנים האחרונות המילה ״פלייר״ התחילה להישמע כמו ״פרייר״, והפכה למילה נרדפת של ״בזבוז״.

אבל מה זה בעצם ״פלייר״?

האם מדובר בפיסת נייר דקה, שעמוסה בתמונות רבות, חלקן מפוקסלות, עם תיבות טקסט מקושקשות בעיטורים בגדלים שונים, שכל אחת מתחרה בשניה על תשומת הלב וצועקת ״מבצע!״, ״הנחה!!״ או יותר קטלני ״הזדמנות אחרונה!!!״, וכל זה, כמובן, במגוון רחב של פונטים וצבעים?

טוב, יש גם פליירים כאלה...

אחת הדרכים המקובלות כיום לקידום מוצרי שיווק דיגיטליים שנכנסים לחיינו בשנים האחרונות, זו ההכרזה מהסוג ״אין יותר צורך בכרטיסי ביקור״ או ״פליירים לא עובדים יותר״.

מזכיר את כל הנבואות לגבי מותם הקרב של הספרים, בימיה הראשונים של תעשיית הקולנוע...

פליירים, ברושורים ושאר חבריהם עובדים, ועובדים מצויין, אם מתקיימים בו-זמנית לפחות שלושה תנאים הכרחיים:

1 – הם מכוונים לקהל יעד מוגדר שעשוי להתעניין במוצר ומועברים ישירות אליו (למשל, בכנס, הרצאה, מפגש נטוורקינג א ע״ג סטנד במרפאה)

2 – הם מכילים מסר שמצליח לגעת ברגש

3 – הם בנויים על תוכן עיצובי ומילולי מסקרן ועם זאת, מוקפד

כלומר, אם הפלייר שמבשר על מבצע מדהים של בריכות שחיה, יחולק בשכונת התקווה, אף קופירייטינג – מדוייק ככל שיהיה, ואף רעיון עיצובי מבריק ביותר, לא יעזרו בקידום המוצר. האם אז ניתן להגיד ש״הפלייר לא עבד״? לא ממש.

אבל כשחומר שיווקי מתבסס על קונספט מסקרן ונוגע, כשהמסר המילולי מכוון לקהל היעד וקולע לציפיות או הפחדים שלו, כשעיצוב גרפי מאפשר קליטה קלה ומהירה של המידע – הכל יעבוד מצויין, אין סיבה שלא. מנסיון.

כיוצא מן הכלל, אם המבצע או ההנחה ממש ממש אטרקטיביים, וזה בדיוק מה שנחוץ ללקוחות הפוטנציאליים, אז גם עם הדפסה לא איכותית על נייר דקיק, הפלייר הזה יעבוד. מוקדם, מוקדם מדי להספיד את הפליירים!