• עינת ויזמן

למי למי יש יותר כבוד?

או בשפה הפשוטה - למי צריך לתת את הכבוד/המשקל המירבי כשבאים לקבל החלטות הנוגעות בנראות העסק? אני נתקלת בשאלה הזו כ"כ הרבה, שהגיע הזמן לתת לה קצת... כבוד. ופשוט לבדוק.

יש לנו את המשולש הלא רומנטי:

בעל העסק - הראש והלב של העסק, הנציג של תחום הפעילות, יודע היטב מה רמת המוצר/השרות שהוא מספק, זה שמכיר את המתחרים ואת דרכי השיווק שלהם

המעצב - אחד שיודע (אמור לדעת) דבר או שניים על השיווק והעיצוב, האופנה (כן, יש מושג כזה בעיצוב אתרים ועיצוב לדפוס, וכדאי להתחשב בו כדי לייצר עיצוב עדכני ולא מיושן), הטיפוגרפיה, שילובי צבעים ומשמעותם של הסמלים

הלקוח הפוטנציאלי של בעל העסק - אחד שעמוס להחריד במסרים שמקיפים אותו, מותש מזה שכולם רוצים למכור לו, ועדיין - זקוק למסרים עיצוביים-מילוליים שקל לו לקלוט ולהתחבר אליהם

וכל אחד מהם - עם הטעם האישי שלו, עם הרקע שהוא בא ממנו, רמת הומור מסויימת וגם עם השפעות הגיל והמין, עם דעות מה נחשב לטוב בעיצוב ופרסום, מה ראוי-מומלץ-כדאי ומה לגמרי לא.

איך לסובב את המשולש ואת מי להציב בקודקודו?

כשבעל העסק במרכז, טעמו האישי ודעותיו לגבי השיווק גוברים על הראיה הכללית שיש למעצב.

כשהמעצב במרכז, שאיפותיו הקריאטיביות והעיצוביות גוברות לעתים על הבנת מהות העסק איתו הוא עובד.

גרףnull עם מאזן כוחות בין הגורמים המשפיעים על העיצוב

כשהלקוח הפוטנציאלי במרכז, הקול הייחודי של העסק יכול להעלם, וכך המסר השיווקי עלול להפוך לכללי מדי וחסר ייחודיות. ולמרות זאת - הלקוח הוא זה שצריך לחשוב עליו בראש ובראשונה. הצרכים שלו, הכאבים שלו וגם ההעדפות העיצוביות והסגנוניות שיכולות להיות לו.

אז מה הנוסחה האידיאלית?

ולמי באמת כדאי לתת הכי הרבה כבוד?

יש לקחת בחשבון את שלושת הגורמים, ולהגיע לאיזון.

כי רק כשמוציאים את המשולש מדו-מימד ומוסיפים את העומק - מתחילים לראות את כל התמונה ומצליחים להניע את השיווק.

והמצב האידיאלי - כשכל הצדדים מאוחדים ופועלים בכיוון אחד - חזקים ויעילים פי שלוש (;

ובכל זאת - אם חייבים לבחור - עדיף לכוון את הכל ללקוח, הרי הוא זה שכל המאמצים מרוכזים בו וכל המסרים מנותוים אליו בציפיה שיתחבר אליהם ויעדיף על פני כל השאר.


פוסטים אחרונים

הצג הכול