האם עיצוב פליירים זה משהו שכבר לא עובד לטובת שיווק העסק? בשנים האחרונות המילה ״פלייר״ התחילה להישמע כמו ״פרייר״, והפכה למילה נרדפת של ״בזבוז״. אבל האם יש הצדקה לזה?

ומה זה בעצם, ״פלייר״, ומה אמור לכלול עיצוב פליירים ומה הדרישות לתוכן המילולי שישולב שם?

האם מדובר בפיסת נייר דקה, שעמוסה עד עייפה בתמונות רבות, חלקן מפוקסלות, עם תיבות טקסט מקושקשות בעיטורים בגדלים שונים, שכל אחת מתחרה בשניה על תשומת הלב וצועקת ״מבצע!״, ״הנחה!!״ או יותר קטלני ״הזדמנות אחרונה!!!״, וכל זה, כמובן, במגוון רחב של פונטים וצבעים?

טוב, יש גם פליירים כאלה…

אחת הדרכים המקובלות כיום לקידום כלי שיווק דיגיטליים, שנכנסים לחיינו בשנים האחרונות, זו ההכרזה מהסוג ״אין יותר צורך בכרטיסי ביקור״ או ״פליירים לא עובדים יותר״. מזכיר את כל הנבואות לגבי מותם הקרב של הספרים, בימיה הראשונים של תעשיית הקולנוע… דרך לגיטימית לקדם משהו בעזרת שלילה של משהו אחר.

פליירים, ברושורים ושאר חבריהם עובדים, ועובדים מצויין, אם מתקיימים בו-זמנית לפחות שלושה תנאים הכרחיים:

• הם מכוונים לקהל יעד מוגדר שעשוי להתעניין במוצר ומועברים ישירות אליו (למשל, בכנס, הרצאה, מפגש נטוורקינג א ע״ג סטנד במרפאה)

• הם מכילים מסר שמצליח לגעת ברגש

• הם בנויים על תוכן עיצובי ומילולי מסקרן ועם זאת, מוקפד

כלומר, אם הפלייר שמבשר על מבצע מדהים של בריכות שחיה, יחולק בשכונת התקווה, אף קופירייטינג – מדוייק ככל שיהיה, ואף רעיון עיצובי מבריק ביותר, לא יעזרו בקידום המוצר. האם אז ניתן להגיד ש״הפלייר לא עבד״? לא ממש. אבל כשחומר שיווקי מתבסס על קונספט מסקרן ונוגע, כשהמסר המילולי מכוון לקהל היעד וקולע לציפיות או הפחדים שלו, כשעיצוב גרפי מאפשר קליטה קלה ומהירה של המידע – הכל יעבוד מצויין, אין סיבה שלא. מנסיון. כאן ניתן לראות תהליך יצירת פלייר שעובד ביעילות מאוד גבוהה כבר קרוב לעשור.

כיוצא מן הכלל, אם המבצע או ההנחה ממש ממש אטרקטיביים, וזה בדיוק מה שנחוץ ללקוחות הפוטנציאליים, אז גם אם עיצוב פליירים נעשה ב״פאוור פוינט״, והפליירים הודפסו בהדפסה ביתית על נייר דקיק שסופג את כל הדיו, הפליירים האלה יעבדו.
מוקדם, מוקדם מדי להספיד את הפליירים!